יום שני, 27 באוקטובר 2014

עובדים ומיספרים ב"מכון איילון"- כיצד סופרים? (גם גוש עציון) /פרק א'



עובדים ומיספרים - כיצד סופרים ? 
"במכון איילון" 
סיפורו של מקום - 
                 סיפורים קטנים מימים רחוקים ... 
דף ממחברתה של ציפקה - זיכרונות
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

דרכם של אירועים היסטוריים, שעם חלוף השנים הם משנים פנים.
ככל שגדל מרחק הזמן בין האירוע שעליו מספרים, לבין המועד המסופר, כך יכולים להיות בו  אי-דיוקים רבים יותר. נתון שהודפס ומהווה טעות בעת שנכתב, באשר למה שהיה בעבר,  עשוי להוות  תשתית לדברים אחרים שיפורסמו בעתיד ויכללו את אותה הטעות. 
 
משמאל לימין:  כרמלה ויפהל'ה מבנות הפלמ"ח עובדות באולם הגדול ליד "מכונות המתיחה" 
כשהוחלט על הקמת המוזיאון ב"מכון איילון" העזוב, שהיה מכון התעש'  התת-קרקעי  הגדול ביותר ליצור תחמושת, אמר וכתב מי שכתב את הנתון הבא:
"יום-יום  ירדו 45 חברים לעבודת היצור במכון".  האמנם ?  
אמר מי שאמר וכך גם כתב – אך האם באמת כך זה היה ?

מתיחה,  לחיצה  ו'ברית מילה'. 
הרכבה,  אריזה  ומשם אל הבלתי נודע...
מה זה כאן?  מה באמת כאן היה?
בואו נעשה סדר
וננסה לפתור את החידה. 
אך לשם כך יש לערוך "ספירת מלאי" מתחת לפני הקרקע !!
אולם הייצור הריק, לפני תחילת השחזור להקמת המוזיאון בתוכו 
קבוצת ותיקי עובדי "מכון איילון" בביקור ראשון במכון - 1987
מימין לשמאל: יפהל'ה גלעד,  שרהל'ה קדמי,  כרמלהצ'קה רודשטין,  מתי דגן,  ציפקה דגן,  עמוס שפי,  יענקל'ה ספקטור,  אושרקה גלעד
עמוס שפי ואנוכי עברנו על רשימת עמדות העבודה שהיו לנו ב"חלקה". 
כן, "חלקה", כך קראנו למכון, שכלל לא ידענו כי בתעש' ה'הגנה' ניתן לו השם "מכון איילון". 
*** 'חלקה' זו מילה חקלאית, שימושית בחיי היום-יום בישוב חקלאי. 
       כך, בשיחה סתמית לא ניתן היה  'להחליק בלשון'  אל תוך סודה של הגבעה... 
*** 'מכון'  קשור היה בד"כ למקום עבודה, לבית מלאכה עירוני. 

ובכן, פסי הנחושת הארוכים והכבדים, הובאו למכון על ידי "הטרנספורטרים" של ההגנה, במיוחד בלילות החשוכים. הפסים הורדו למכון והונחו ליד "מכונת השטאנץ", שהייתה בקרבת הסולם היורד מתחת למכונת הכביסה אל אולם המכון. מכאן החל פס היצור לנוע קדימה אל שלבי היצור השונים, עד לכדור המוגמר, המוכן לאריזה ולמשלוח.  כעת בואו נספור יחדיו, כמה חברים ירדו יום-יום לעבודה במכון שמתחת לאדמה.   

1  עבד  ב"מכונת השטאנץ" והוציא דסקיות מפסי הנחושת הארוכים והכבדים. 
6  עבדו ליד שלושת "מכונות המתיחה" - שני עובדים ליד כל מכונה. 
1  עסק בטבילת התרמילים באמבטיות של חומצה, כדי לרככם בין שלבי המתיחה השונים.
3  עבדו ליד "מכונות החיתוך" ("המוהלים") - לחיתוך התרמילים  הארוכים לאורך הדרוש.
1  עבדה ליד מכונת "ניקוב החור לאש" - בכרכובי התרמילים שנמתחו. 
3  בנות עסקו ב"הרכבת הסדן והפיקה", בשקע שהיה במרכז כרכובי התרמילים. 
2  עובדים מרחו 'לאק / לכה'  על הפיקות שהורכבו בכרכובים. 
2  עובדים מלאו אבק שריפה בתרמילים המוכנים. 
2  עבדו על "מכונות הלחיצה", מכונות שלחצו את הקליע לתרמילים המלאים.
2  בנות היו ליד שולחן  ה"קליברציה" ובדקו את אורכם של הכדורים. 
4  עבדו באריזת הכדורים בקופסאות קרטון קטנות שנארזו אחר-כך בפחיות, שהושמו בארגזים. 
6  היו עובדי תעש', עובדי הנהלת המכון ועובדים טכניים,  שרובם הגיעו לגבעה מתל-אביב. 

*** ניתן לסכם את הרשימה ולומר, שמתחת לאדמה עבדו יום-יום  כ- 33  חברים !   
*** בנוסף, היו חברים שעבדו על פני האדמה, שעיסוקם קשור היה לעבודת המכון למטה:
1 נוטר אחד שמר ב"בוטקה", ב"סוכת השומר" שהייתה ליד המקלחות, בקרבת שער הכניסה לגבעה. היה אתו קוף שמישהו (?) הביאו מאפריקה והקוף נקרא בשם "ציטה". בעיקבות זאת,  כינינו גם את השומר בשם  "צבי צ'יטה".
1 -  אופה אחד - בלילות אפו את כמות ככרות הלחם היומית הדרושה לחברי הקיבוץ בלבד. 
2 -  שניים עבדו במכבסה - השגיחו שבשעות פתיחת הפתח הסודי שהיה מתחת למכונת הכביסה, לא ימצאו זרים במקום.  

*** כעת אפשר לסכם ולומר - בסיכום סופי :  
סך הכל,  יום-יום  קשורים היו לעבודה ב"מכון איילון"  כ- 37  עובדים !!

 "מכונת מתיחה" דמי - הוצבה בודדה באולם המכונות הריק 
לקראת פתיחת העיצוב הראשון של המוזאון במכון התת-קרקעי.   
רק גלגל מכונת הדמי הינו גלגל מקורי שנשתמר ממכונת המתיחה הפולנית. 
                                               התמונה צולמה על ידי צלם התעש' - 1987  
עיצוב ראשוני במוזיאון, לקראת טקס פתיחת המוזיאון - 29.10.1987
                                                             התמונה צולמה במצלמה מיוחדת על ידי צלם התעש'
אולם המכונות משוחזר לתצוגה במוזיאון, כפי שהמקום נראה כיום -  אוקטובר 2014 
מהיכן נלקח הנתון שארבעים וחמישה  חברים עבדו יום-יום במכון, כפי שמפרסמים ? 
מנין נלקח או/ו הומצא המספר של  45  עובדים, כפי שמישהו תעד אי-שם ? 

על כך נאמרה האמרה: "מילה מודפסת – זו מילה בסלע". (גם אם אינה נכונה או אינה מדויקת)
בנוסף, ידועה גם האמרה הבאה : 
"אבן שטיפש אחד זורק לבאר, עשרה חכמים לא יוציאוה"! 
יש לזכור - כי בתעוד היסטורי ישנן עובדות ואין צורך בשום הגזמות !! 

גם פסח איילון (אברמוביץ), מנהל המכון טען בכעס : 
"היו במכון למטה רק 35 עובדים !  לא היו למטה מקומות עבודה  ל- 45 עובדים" !!       
לכן, הגיע הזמן לתקן את שנכתב בהגזמה מיותרת במקומות שונים.              
  יש לציין ולתעד במדויק, במידת האפשר, דברים כפי שהיו במציאות !      
                    המשך יבוא                
*** תודה לעמוס שפי, מעובדי התעש' במכון איילון", על אישור הרשימה שערכתי 
      ועל עזרתו לעדכון רישום עמדות העבודה שהיו למטה במכון, בשלבי היצור השונים של הכדורים.

     ציפקה – מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח  1947-1948 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*           

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה