יום שני, 27 באוקטובר 2014

כיצד סופרים ? = עובדים ומיספרים ב"מכון איילון" / פרק א'



עובדים ומיספרים - כיצד סופרים ? 
 
עובדי היצור "במכון איילון" -  פרק  א' 
סיפורו של מקום -                     

          סיפורים קטנים מימים רחוקים...  




מה היה מספרם המכסימלי של העובדים יום-יום  ב"מכון איילון" ?  

ומה הייתה התפוקה היומית של יצור הכדורים  ב"מכון איילון" ? 



דף ממחברתה של צפורה דגן (ציפקה) - זיכרונות   

     *~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

  דרכם של אירועים היסטוריים, שעם חלוף השנים הם משנים פנים.
ככל שגדל מרחק הזמן בין האירוע שעליו מספרים, לבין המועד המסופר, כך יכולים להיות בו  אי-דיוקים רבים יותר. נתון שהודפס ומהווה טעות בעת שנכתב באשר למה שהיה בעבר,  עשוי להוות  תשתית לדברים אחרים שיפורסמו בעתיד ויכללו את אותה הטעות. 
 
משמאל לימין:  כרמלצק'ה ויפהל'ה מבנות פלמ"ח "רגבים"
עובדות באולם הגדול ליד "מכונות המתיחה" - 1948
 

כשהוחלט על הקמת המוזיאון ב"מכון איילון" העזוב, שהיה מכון התעש' התת-קרקעי הגדול ביותר של ההגנה ליצור תחמושת, אמר וכתב מי שכתב את הנתון הבא:
   -  "יום-יום ירדו 45 חברים לעבודת יצור התחמושת במכון".  האמנם ?  
   -  אמר מי שאמר וכך גם כתב – אך האם באמת כך זה היה ?

מתיחה,  לחיצה  ו'ברית מילה'. 
הרכבה,  אריזה  ומשם אל הבלתי נודע...
מה זה כאן?  מה באמת כאן היה?
בואו נעשה סדר
וננסה לפתור את החידה. 
אך לשם כך יש לערוך "ספירת מלאי" לעובדים מתחת לפני האדמה !! 

אולם הייצור הריק, לפני תחילת השחזור להקמת המוזיאון בתוכו 
קבוצת ותיקי עובדי "מכון איילון" בביקור ראשון במכון - 1987
מימין לשמאל: יפהל'ה גלעד,  שרהל'ה קדמי,  כרמלהצ'קה רודשטין,  
מתי דגן,  ציפקה דגן,  עמוס שפי,  יענקל'ה ספקטור,  אושרקה גלעד

עמוס שפי, מהצוות הטכני של התעש' ואנוכי עברנו על רשימת עמדות העבודה שהיו לנו ב"חלקה".
   כן, "חלקה", כך קראנו למכון, שכלל לא ידענו כי בתעש' ה'הגנה' ניתן לו השם "מכון איילון". 
       'חלקה'  = זו מילה חקלאית, שימושית בחיי היום-יום בישוב חקלאי !! 
                       כך, בשיחה סתמית לא ניתן היה  'להחליק בלשון'  אל תוך סודה של הגבעה... 
       'מכון'  =  זו מילה הקשורה בדרך כלל למקום עבודה, לבית מלאכה או/ו מפעל עירוני !! 

פסי הנחושת הארוכים והכבדים, הובאו למכון על ידי "הטרנספורטרים" של ההגנה, במיוחד בלילות החשוכים. הפסים הורדו למכון והונחו ליד "מכונת השטאנץ", שהייתה בקרבת הסולם היורד מתחת למכונת הכביסה אל אולם המכונות הארוך. מכאן החל פס היצור לנוע קדימה אל שלבי היצור השונים, עד לכדור המוגמר המוכן לאריזה ולמשלוח.  

כעת בואו נספור יחדיו, כמה חברים ירדו יום-יום לעבודה במכון שמתחת לאדמה : 

1  עבד  ב"מכונת השטאנץ" והוציא דסקיות מפסי הנחושת הארוכים והכבדים. 
6  עבדו ליד שלושת "מכונות המתיחה" - שני עובדים ליד כל מכונה. 
1  עסק בטבילת התרמילים באמבטיות של חומצה, כדי לרככם בין שלבי המתיחה השונים.
3  עבדו ליד "מכונות החיתוך" ("המוהלים") - לחיתוך התרמילים  הארוכים לאורך הדרוש.
1  עבדה ליד מכונת "ניקוב החור לאש" - ניקוב חור בכרכובי התרמילים שנמתחו. 
3  בנות עסקו ב"הרכבת הסדן והפיקה", בשקע שהיה במרכז כרכובי התרמילים. 
2  עובדים מרחו 'לאק' / לכה  על הפיקות שהורכבו בכרכובים. 
2  עבדו בציפוי הקליעים - במכונות שהיו בקצה האולם הגדול מתחת למאפיה.  
2  עובדות מלאו אבק שריפה בתרמילים המוכנים. 
2  חברים עבדו על "מכונות הלחיצה" - מכונות שלחצו את הקליע לתרמילים המלאים.
2  בנות היו ליד שולחן  ה"קליברציה" ובדקו את אורכם של הכדורים המוכנים לפני אריזתם. 
4  עבדו באריזת הכדורים בקופסאות קרטון קטנות שנארזו אחר-כך בפחיות, שהושמו בארגזים למשלוח. 
6  היו עובדי תעש', עובדי הנהלת המכון ועובדים טכניים, שרובם הגיעו לגבעה מתל-אביב. 

*** ניתן לסכם את הרשימה ולומר, שמתחת לאדמה עבדו יום-יום  כ- 35  חברים ! 
  
*** בנוסף להם, היו חברים שעבדו על פני האדמה, שעיסוקם קשור היה לעבודת המכון למטה:
 -  נוטר אחד שמר ב"בוטקה" - ב"סוכת השומר" שהייתה ליד המקלחות, בקרבת שער הכניסה לגבעה. 
הנוטר לא היה שייך לעובדי התעש' במחתרת, אלא ליחידת הנוטרים של המשטרה. 
היה אתו קוף שמישהו (?) הביאו מאפריקה. 
הקוף נקרא בשם "ציטה". לכן כינינו גם את השומר בשער בשם  "צבי צ'יטה".
 -   אופה אחד - עבד בלילות באפיית ככרות לחם, בהספק של כמות יומית הדרושה לחברי הקיבוץ בלבד. 
 -   שניים עבדו במכבסה - בנוסף לטיפול בכביסה, שחלקה היה קשור לעבודת-חוץ עבור בית היולדות שהיה במושבה רחובות - היה עליהם להשגיח שבשעות פתיחת הפתח הסודי שהיה מתחת למכונת הכביסה, לא ימצאו זרים במקום. 

*** כעת אפשר לסכם ולומר:  
  יום-יום  קשורים היו לעבודת המכון התת-קרקעי,  "מכון איילון"  כ- 39  עובדים !!
(לכן, אין זה מדויק, כפי שפורסם, שבמכון למטה עבדו 45 חברים... 
לא היו כל-כך הרבה מקומות עבודה / עמדות-עבודה במכון !!

 "מכונת מתיחה" דמי - הוצבה בודדה באולם המכונות הריק 
לקראת פתיחת העיצוב הראשון של המוזאון במכון התת-קרקעי.   
רק גלגל מכונת הדמי הינו גלגל מקורי שנשתמר ממכונת המתיחה הפולנית. 

                                                     התמונה צולמה על ידי צלם התעש' -  באוקטובר 1987  
עיצוב ראשוני במוזיאון, לקראת טקס פתיחת המוזיאון - 29.10.1987   
   התמונה צולמה במצלמה מיוחדת על ידי צלם התעש' - באוקטובר 1987. 
אולם המכונות שוחזר מחדש עם ציוד נוסף לתצוגה במוזיאון,
כך נראה המקום כיום - אוקטובר 2014   

מהיכן נלקח הנתון שארבעים וחמישה  חברים עבדו יום-יום במכון, כפי שמספרים בהדרכה ? 
מנין נלקח או/ו הומצא המספר  45  עובדים, כפי שמישהו תעד מתי שהוא אי-שם ? 

על כך נאמרה האמרה: "מילה מודפסת – זו מילה בסלע" - גם אם אינה נכונה ו/או אינה מדויקת...
בנוסף, ידועה גם האמרה הבאה : 
"אבן שטיפש אחד זורק לבאר, עשרה חכמים לא יוציאוה"! 
יש לזכור -
 בתעוד היסטורי ישנן עובדות ואין צורך בהגזמות !! 

פסח איילון (אברמוביץ), מנהל המכון טען בכעס : 
"היו במכון למטה רק כ-35 עובדים !!  
לא היו למטה מקומות עבודה  ל- 45 עובדים" !!    
   
 הגיע הזמן לתקן את שנכתב בהגזמה מיותרת במקומות שונים.              
יש לציין ולתעד במדויק, במידת האפשר, דברים כפי שהיו במציאות !            
 ***
עד כאן באשר למספר העובדים ב"מכון איילון", 
בהתאם לעמדות עבודת שלבי היצור שהיו במכון. 
***
אך מה באשר לתפוקת היצור?  
כמה כדורים יוצרו יום-יום ב"מכון איילון" ? 
זאת לא ניתן היה לספור - רישום תפוקת היצור היומית מבוסס היה על 'בערך' !!   

עד שבאחד הימים נתבקשנו להכין משלוח גדול של ארגזי תחמושת, 
כדי להטיסם באווירון לגוש עציון הנצור ! 
אך על פרשה מרתקת זאת, ניתן לקרוא בהמשך, בפרק הבא !!  

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~
מעבר להמשך לחצו כאן  > המשך בפרק ב'   

*** תודה לעמוס שפי, מהצוות הטכני של עובדי התעש' ב"מכון איילון", על אישור הרשימה שערכתי 
      ועל עזרתו לעדכון עמדות העבודה שהיו למטה במכון, בשלבי היצור השונים של הכדורים.

ציפקה (צפורה דגן) 
מבנות פלמ"ח "רגבים" שעבדו ב"מכון איילון" בתש"ז-תש"ח  1947-1949 
~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה