יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

ה"סטן" - The Sten Gun / פרק א'

20.11.2014
                 סיפורים קטנים מימים רחוקים...

מתי וציפקה דגן עם ה"סטן" של פסח איילון
שהיה מנהל "מכון איילון" 
המכון בו יוצרה התחמושת ל"סטנים" 



ה"סטן"  -  The Sten Gun
   
      ה"סטן"  מה הוא  -  מאין בא הוא ?          
 פרק א'                
  
   דף ממחברתה של ציפקה – זיכרונות....   
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

כמעט בכל מקום בו מסופר על מלחמת העצמאות ותקופת המאבק שקדמה להקמת המדינה, מוזכר ה"סטן" ככלי נשק שהיה בידי לוחמי המחתרות. ה"סטן" היה נשקם האישי של מרבית לוחמי תש"ח, במיוחד בתקופה הראשונה של המלחמה עד שהחלו להגיע לארץ משלוחי הנשק הראשונים, שהועברו והוברחו לארץ מארצות שמעבר לים. עם פרוץ מלחמת העצמאות, לא היו לנו תותחים ולא היו לנו טנקים, לא אווירונים ולא אניות מלחמה. היו לנו כלים קטנים - מרגמות ואקדחים, מכונות ירייה ורובים ו-"סטנים". עם כלים קטנים אלה היה עלינו להדוף את אויבנו, שבאו לתקוף אותנו מכל עבר, עם צבאותיהם הגדולים והמצוידים. 



מה היה מקורו של כלי קטן זה? כיצד התגלגל אלינו? כיצד יוצר בתנאי מחתרת והפך להיות כלי נשק קטן אך חשוב במלחמתנו ההיסטורית - המלחמה והמאבק לחיים, להישרדותנו ולהקמת מדינת-ישראל. מספר שנים לאחר קום המדינה, באחד מביקורי בתעשייה הצבאית של מדינת-ישראל, שמעתי את המשפט הבא:   
"כל כלי חדש הינו בדרך כלל פיתוחו של הכלי שקדם לו".  גם ה"סטן" היה כזה.

ה"סטן" הינו תת-מקלע ולא "רובה סטן", כפי שהוא מוזכר מידי פעם באמצעי התקשורת.   
(כך הוזכר גם באחת מתכניות הטלוויזיה ששודרו ביום העצמאות האחרון). ה"סטן" שיוצר בתעש' ההגנה במחתרת, היה חיקוי לתת-מקלע בריטי: "סטן-גן" = British Sten Gun אך זו אינה ההתחלה.  
  
בראשית מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940, השתמשו בצבא הבריטי בכלי נשק מסוג "טומי-גן".  כלים אלו נרכשו מארצות- הברית, אך רכישתם הייתה יקרה לבריטים ובשנת 1941 הוחלט ליצר תת-מקלע בריטי, מתוצרת עצמית. בשנה זו החל בצבא הבריטי השימוש בתת-מקלע "סטן-גן", שיוצר בבית החרושת הבריטי לרובים "אנפילד" = Enfield

שמו של ה"סטן" מורכב מראשי תיבות שמותיהם של שני ממציאי כלי ה"סטן": 
שפרד + טורפין (Sh+T) בתוספת שמו של בית החרושת לנשק אנפלד, שבו יוצרו הכלים.
(יש הטוענים כי שתי האותיות EN הינן אותיות ראשונות של שם המדינה:  אנגליה = ENgland ).
STEN = Shepherd / Turpin / Enfield

הבריטים יצרו מספר דגמים של הכלי, אך הפופולרי ביניהם היה דגם סימן 2 שהיה זול ו'פשוט' ביצורו. קטן יחסית ונוח לאחיזה בירי, בכך שמקום הכנסת המחסנית שימש גם לאחיזה וייצוב הכלי בשעת הירי. כארבעה מיליון כלים מדגם זה היו בשימוש בצבא הבריטי. הכלי סופק ליחידות מסוימות, במיוחד ליחידות קומנדו, ואף היה במיוחד, נשקם האישי של מפקדים ביחידות שונות...

חיילים ארצישראליים ששרתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, רבים  בהם חברי ה"הגנה", אספו כלי נשק שנותרו בשדות הקרב במדבריות צפון אפריקה ודאגו להבריחם בדרכים שונות, ממדבריות לוב ומצרים לארץ-ישראל. בתוך ערימת שקי שלל כלי נשק אלה נמצאו גם "סטנים", ששימשו דגמים ליצור הכלי בתעש' של ה"הגנה". 
בארצות-הברית נקרא הכלי – "טומי-גן"
בבריטניה נקרא הכלי – "סטן-גן"
ובישראל הוא נקרא – "סטן"

לאחר שהצליחו בתעש' לייצר את הכלי, קיבל הכלי את השם   ת.מ.ת. = T.M.T  
פרושן של אותיות אלה הוא בשלוש מילים בעברית:  
"תת-מקלע-תוצרת" =  T.M.T 
הכוונה הייתה שזהו תת-מקלע תוצרת = תוצרת עצמית שלנו, כמובן!! על הכלים שיוצרו בתעש', הוטבעו שלוש אותיות אלו באנגלית .T.M.T. אך עד היום נוהגים בארץ לכנות כלי זה  בשם "סטן".  

בתמונה מימין נראה הסטן עם מחסנית הכדורים שלו
בתמונה משמאל נראות בברור שלוש אותיות המוטבעות על בית המחסנית של הכלי :  T.M.T 
הכלי שבתמונה הינו אחד הכלים שיוצרו בסידרה הראשונה של התעש' במחתרת.  
היה זה נשקו האישי של פסח איילון, שהיה מנהל במפעל ליצור הכלים. 
לכבוד פתיחת "מוזיאון מכון איילון" - פסח מסר את הכלי לתצוגה במוזיאון המכון התת-קרקעי.
אברהם ויינברג היה אחד מראשוני עובדי תעש' ההגנה במכון "אלף", בתום מלחמת העצמאות כתב ספר קטן, בו ביטא את זיכרונותיו האישיים ואת התרשמותו מהנעשה סביבו בתקופת עבודתו במכון. כך מתאר אברהם בספרו את פגישתו הראשונה עם ה"סטן". 
"פרקי תעש"  - ספרו של אברהם ויינברג   1951 

"... יום-יום היו מופיעים כלי-ההובלה של המחתרת: "הבוטגזים", "החביות",  "המכונית של אלוני" ובעיקר "הגמד" בעל 
הכרס  עם כושר-קיבולו העצום -  (היו מביאים שלל ממדבריות מצרים ולוב, היו אלה כליי נשק שנשארו עזובים בשדות הקרב לאחר נסיגת הגרמנים ממדבריו צפון אפריקה. -צ.ד.). 
 היו פולטים ומורידים ל"סליק" של מכון "אלף", "שחורות" ("שוורצלוזה"- צ.ד.) של המדבר המערבי, ובראדות  ובראונינגים וטוינגנים וטומי-גנים ושאטו - [כלים] שבורים וחלודים, שרופים ומגואלי-דם, מעופשים עד-כדי גועל.  
ובפינת הנשקים ב"אלף", כמה אהבה, כמה מרץ היא השקיעה בשברי-כלים אלה: פרקו, ניקו, תיקנו, יצרו והתקינו חלקים חסרים  או החליפו חלקים פגומים. גרוטאות הובאו למכון "אלף" והודות לפינת "נשקים" זו, יצאו למחסני ה"חימוש" כלים מצוחצחים, מוכנים לשעת-צורך העתידה לבוא.  

באחד ה"טרנספורטרים" הובא גם ה"סטן" שכה חיכו לו. ירדתי ל"סליק" והעליתי שק אחרי שק והנה אורו עיני: מצאתי בין הגרוטאות חלקי ברזל מוזרים ובן רגע הבנתי כי  הנה הוא ה"סטן" !!
גולם לדוגמה ולא נשק! ריתוך פשוט ועיבוד גס!  
כאילו יצא ישר מידיו של נפח, אי-שם בכפר נידח !
נדהמנו מפשטותו של הכלי וצהלנו: זה הכלי, כמוהו נצליח לייצר !!
וג'וערה זכתה ובתחומה נהייה הפלא – "סטן עברי ראשון יורה" !!   (סוף ציטוט)
***
                     בשנים 1943-1944 יוצרה בתעש' ה"הגנה" במחתרת 
                       הסדרה הראשונה בת  650 "סטנים"
                              ואנחנו כאן, ישבנו מתחת לאדמה ויצרנו את תחמושתו של הכלי  
ציפקה  דגן 
   כעבור שנים נשארנו  
עם זיכרונות והירהורים


עד לפרוץ מלחמת העצמאות  יוצרו ב"מכון איילון"  
שני מיליון ורבע  כדורי 9 מ"מ ל"סטנים" ולאקדחים!! 
ועוד כמיליון ורבע כדורים יוצרו במכון זה  משך תקופת מלחמת העצמאות ועד לסגירתו של המכון לקראת תום המלחמה.  
     
                                               *  המשך ל"סטן" פרק ב' - לחץ כאן  !! 
 ציפקה – מבנות הפלמ"ח שעבדו ב"מכון איילון"  בתש"ז-תש"ח 1947-1948 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה