ריקודי-עם ישראלים = לאחר קום המדינה, לאחר תש"ח / פרק ג'

20.7.2016  

   סיפורים קטנים מימים רחוקים...      

ראשוניותם של ריקודי-עם ישראליים 

הדברים הבאים נכתבים 
לקראת כנס המחולות בכרמיאל 
קיץ 2016 
*~~~~~~~~~~~~~~~~*
- המשך - 

       פרק  ג' :   
                 בפרק זה שני חלקים : 

                                              א.  שמות ומחולות
                                                                ב.  מחולות בשדות 

דף ממחברתה של צפורה דגן (ציפקה) – זיכרונות      

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

מלחמת העצמות תמה. מדינת ישראל קמה. 
הארץ קלטה עולים רבים שהגיעו ממחנות המעצר בקפריסין וגלי עליה גדולים שבאו לארץ, במיוחד מהארצות המזרח. ישראל ארץ שלאחר מלחמה, ארץ ענייה, כואבת  ופצועה. ישוב של כחצי מיליון תושבים, קלטו מספר כפול של עולים חדשים. 

אך למרות כל זאת לא חדלנו לרקוד !! 

***

ריקודי-העם הישראליים פשטו אל כל הישובים בארץ וריקודים חדשים חוברו. חלקם ריקודי מעגל ואחרים ריקודי זוגות, שאף הם נירקדים במעגלים. ריקודים בשורות החלו במיוחד רק לאחר שלמדנו להכיר את ריקודי ה"דבקות". השירים והריקודים החדשים היו ביטוי לטבע שהחל לפרוח סביב, כאלה היו גם מחולות ושירים שהביעו ביטוי לאהבה ואחרים היו שירים לשבתות ולחגים. ריקודי-העם התרחבו  במיוחד, תחילה בקיבוצים ובתנועות הנוער החלוציות. אך עד מהרה התפשטו אל כל הישובים בארץ ובמקביל התרבו מפגשי הקורסים למדריכים. קורסים אלו הביאו לתנופה בהפצת ריקודי-העם ואתם הוקדשה תשומת לב רבה גם להופעות מחול בטקסים שונים, במיוחד אלו שנחוגו בשדות, בחיק הטבע. 

בנות ובנים רוקדים יחדיו ריקוד "דבקה"
המשולב בטקס חג אביבי בשדה

***

מתי השתלבו ריקודי "הדבקה" בריקודי-העם הישראלים ? 
מפנה והתפתחות סגנונות בריקודי-העם, היו בעקבות כניסתן של צעדות הריקודים התימניים, שהשתלבו גם בחיבורם של ריקודים חדשים. בדומה לכך הייתה גם השפעתם של ריקודי "הדבקות" הערביות, שהובילו לרקוד גם בשורות. הכח שהתבטא בצעדי  "הדבקות" והמקצבים שלהן, שהיו לנו חדשים, נקלטו והשתלבו במהרה בערבי ריקודי-העם, כאילו היו אלה ריקודים  "שלנו" עוד מימים ימימה. 
את ריקודי "הדבקה" פגשנו לראשונה, בכנסי הריקודים בדליה. לכנסים אלו הוזמנו גם רקדנים מהכפרים הערביים, שהופיעו בריקודי הדבקות. זכור לי היטב, כיצד ישבנו על אדמת המדרון בוואדי דליה וגיחכנו קמעה למראה ריקודי הדבקות שהיו זרים לנו ונראו בעיננו 'כריקוד מונוטוני המתמשך עד לאין סוף'. אך לאחר שהחלו ללמד בקורסים למדריכי ריקודי-העם לרקוד את ריקודי הדבקות, התאהבנו ואף נהננו לרקוד דבקות. שתי דבקות זכורות לי כמי שהיו הדבקות הראשונות שרקדנו -  "דבקה דרוז" ואתה יחד הופיעה  הדבקה הישראלית הראשונה  "עוזי וזמרת יה". 

מדריכים חדשים עלו, פרחו והתפרסמו, בנוסף לגורית קדמן ורבקה שטורמן שכבר הוזכרו. 
בהם יונתן כרמון, תרצה הודס, יואב אשריאל, זאב חבצלת, שלום חרמון, יוז'ו, תמר אליגור, יענקלה דקל ועוד. להקות וריקודים במופעי מחול החלו לפרוח גם הם. לא עוד שמלות מסדינים ישנים ולא עוד פסי "ריקמה" מצוירים על פסי בד שנקרעו מסדינים מרופטים.

במבט לאחור ניתן לומר - 
"פסטיבלי המחולות בכרמיאל", אינם עוד כיום המשך לשרשרת פסטיבלי המחולות  של "ריקודי-עם ישראלים" בלבד, בדומה לאלו שהיו בדליה. אלא התפתחו לפסטיבלי ריקודים  עם מגוון רב של להקות מחול מהארץ ומהעולם. להקות המופיעות במגוון ריקודים, בסגנונות שונים,  הכוללים גם ריקודי במה כבלט הקלאסי וריקודי-עם מארצות ועמים שונים.   

***
א.  שמות ומחולות 

באביב שנת 1948, נתבקשו אזרחי המדינה לעברת את שמות משפחתם, במקום "השמות הגלותיים", כדברי פנייתו של בן גוריון לעם. ביום א' באדר תש"ט, ( 2.3.1948 ) הגיע לקיבוץ פקיד, כדי להסדיר לכל אחד מסמך, שבו צוין שם משפחה ישראלי חדש.  היו שבחרו בשמות מגוחכים ומבודחים, כגון: אגסי, תפוחי או אבטיחי. אך היו שבחרו בשמות רציניים יותר, הקשורים במקום עבודתם או במקצועם או כאלה הקשורים בטבע שסביבם. 

אך היו גם מי שבחרו בשמות משפחה חדשים, כשמם של ריקודי-העם הישראלים !!    

***

עוזי דגן 

לקראת תום מלחמת העצמאות נולד בננו הבכור. 
חשבנו לבחור בשם שיהיה ישראלי, ואולי אף שיהיה קשור למקורות התנ"ך. אך שני היבטים נוספים השפיעו על בחירת השם. האחד קשור היה בתקופת היותנו בפלמ"ח. 
לאחר "השבת השחורה", כשהבריטים תפסו את מאגר שמותיהם של כל חברי הפלמ"ח, קבלנו תעודות זהות מזויפות, עם שמות מזויפים שכל אחד בחר לעצמו. שמו המחתרתי של מתי היה "עוזי קליין". החלטנו להנציח את השם המחתרתי ולקרוא לבננו הבכור בשם עוזי. אך הייתה לכך גם סיבה נוספת הקשורה לריקודים. אותה עת ריקוד ה"דבקה" הפופולרי היה "עוזי וזמרת יה". למיטב זיכרוני, היה זה ריקוד דבקה ישראלי ראשון שחובר בתום המלחמה. כן, "דבקה" ישראלית ראשונה. אהבנו לרקוד ריקוד חדש זה וכך נפלה ההכרעה ובננו הבכור קיבל את השם עוזי דגן. 

ארז דגן 

קיץ  1952. השנים חלפו  ובן שני נולד לנו. שוב התלבטנו בשאלה, באיזה שם נבחר?  גם הפעם עמדו בפנינו אותם השיקולים  ובחרנו בשם ארז. 
הפסוק "אם בארזים נפלה שלהבת", מופיע במקורות. עץ הארז ידוע כעץ יפה ומשובח, שאף הובא מלבנון לבניית בית המקדש. 
הריקוד "אם בארזים", היה גם הוא פופולרי אותם ימים. אך הייתה לכך סיבה נוספת לכך שרציתי להנציח את השם הזה. רציתי לשמר את היותי סולנית הלהקה בריקוד זוגות זה שרבקה שטורמן חיברה והכינה אותו בעבורנו, למסיבה שערכנו לקראת גיוסנו לפלמ"ח בקיץ שנת 1945. 
כך נפלה ההחלטה ובננו השני נקרא ארז דגן. 

"אם בארזים" 
ציפקה בקטע ריקוד הסולו - 1945 

שני ילדים / שני שמות /

שני שירים / ושני מחולות / 

ושניהם גם מהמקורות 

ומארץ-ישראל היפה והמתחדשת !!  

*** 

                          ב.  מחולות בשדות  

להלן לקט תמונות מחגי הקציר והעומר לחגי האסיף וחג השבועות בקיבוץ מעגן מיכאל,  

בטקסים שארגנתי, בשנים בהם הייתי מדריכת הריקודים בקיבוץ. 

שילוב דורות של רקדנים 

בטקס חג קציר העומר בקיבוץ מעגן מיכאל 

ציפקה במרכז הקבוצה, ביד המונפת מעלה , מוליכה את קבוצת הרוקדים

ריקודי העם צמחו ופרחו. בקיבוצים החלו לחוג חגי טבע שונים בשדות, ואורגנו טקסים בהם שולבו שירים וריקודים שחוברו במיוחד לאירועי החגים, שלובים יחדיו עם ריקודים מוכרים שכבר נרקדים. בלטו במיוחד טקסי טבע הצמודים לחגים - חג העומר, חג הרועים, חג הביכורים  חג המים, חג הגז ועוד. 
להלן מספר תמונות מחול מטקסי חג אלה, כפי שערכתי בשנות היותי מדריכת הריקודים בקיבוץ. 

חג ביכורים בקיבוץ מעגן-מיכאל 

ברכת הבנות לבנים הקוצרים 

"שיבולת בשדה כרעה ברוח"      

הידד לקוצרים 

בטקסי הטבע היו ריקודים  
 שחוברו במיוחד לאירועי החג.  
במופע שולבו ריקודי הטקס 
ביחד עם ריקודים   
שכבר נרקדו בערבי ריקודי-העם. 

אלומות השבלים שנקצרו - אל מול השמש השוקעת 

מחול זוגות ברוח הערב  - על אדמת השדה הקצור 

במחול הזוגות אל מול פני השמש השוקעת 

קהל החברים בטקס חג הבכורים בקיבוץ מעגן-מיכאל  
יושבים למטה בימין - ציפקה ובנה עוזי דגן 
1952

שעת שקיעת החמה - הקהל על הגבעה 

והמופע בשדה על הבמה ומסביבה 

יהודה אנגל המוזיקאי באקורדיון / סבא לוי בגיטרה / ואהרל'ה בחצוצרה

בשירה במחולות ובתופים - חג שמח לכל החוגגים 

***

כיום ניתן לומר, שחלומם של הראשונים קם והתגשם 

 ונאמר בשמחה, שגם לנו ישנם כיום שירים וריקודי-עם,  
שחלקם ניתנים כיום להגדרה כריקודי-עם ישראלים-מסורתיים  !! 

 ***
הידד לרוקדים !

שירו השרים וחוללו המחוללים בפסטיבל הריקודים !   

ריקדו ושירו בשמחה ובהנאה  !! 

*** 

לחצו כאן - למעבר ישיר לפרקים הבאים : 

          בחזרה לפרק א':  ריקודי-עם ישראליים - ריקודים  ראשונים משנת  1945 

            בחזרה לפרק ב':  ריקודי-עם ישראליים  מ-1949 

***

***  התמונות הינן מהאוסף הפרטי שלי - ציפקה  (צפורה דגן)  

 זיכרונות ממחברתה של  ציפקה (צפורה דגן) - מראשוני מדריכי ריקודי העם הישראלים בארץ.     

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~* 

ריקודי-עם ישראליים = יום העצמאות הראשון למדינת-ישראל - 1949 /פרק ב'

10.7.2016  

   סיפורים קטנים מימים רחוקים...  

ציפקה (צפורה דגן) - 
מדריכת הריקודים והכוראוגרפית 
למופע-עם במושבה רחובות  
 בטקס ציון שנה ראשונה
להקמת מדינת-ישראל  

על ראשוניותם של ריקודי העם ההיסטוריים 

הדברים הבאים נכתבים לקראת כנס המחולות בכרמיאל 
בקיץ 2016 

 פרק  ב' : 

     בפרק זה שלושה חלקים:  

             א.  יום העצמאות הראשון במושבה רחובות - 1949 

                     ב.  רקודי-עם בשנת השלג הגדול בארץ - 1950   

                      ג.  קורסים ראשונים למדריכי ריקודי-העם - 1949    

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~ 

  

יום העצמאות הראשון למדינת-ישראל במושבה רחובות 
תש"ט - 1949 
*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*
  

שנה לאחר תום מלחמת העצמאות, חגגנו לראשונה את יום העצמאות הראשון למדינת-ישראל ! 

אותה שנה ישבנו כקיבוץ קטן על גבעה שליד תחנת הרכבת של המושבה רחובות. הדרכתי ריקודי-עם בקיבוץ שלנו ובקיבוצי הסביבה. פניה ממועצת המושבה רחובות (אותן שנים הייתה זו 'מועצה' כי עדיין לא הייתה זו עירייה), פנו אלי בבקשה לארגן מופע ריקודים למספר קבוצות של רקדנים, למופע המרכזי של החג שיערך במרכזה של המושבה. קיבלתי מספר קבוצות ריקוד, אותן הדרכתי והכנתי למופע. 

ההופעה התקיימה על מגרש ריק שהיה ברחובה הראשי של המושבה. קבוצות המחול רקדו מעגלים-מעגלים  במעגל היקפי גדול וקבוצתנו רקדה במרכז המגרש, רקדנו גם מעגל סולו במרכזו של המעגל הגדול בו רקדו קבוצות הרקדנים סביב. גם כאן הכנו שמלות ריקוד שנתפרו מסדינים ישנים ופסי רקמה שנקרעו גם הם מסדינים וקושטו ב"פסי רקמה" שצוירו בצבעי מים - "כאילו זו רקמת-יד...  כך זה היה במונחי הימים ההם.  היה זה מופע "גדול וחגיגי במיוחד" שכה איפיין את אותם הימים :  

 - הכל חדש, הכל פשוט וצנוע, בהתאם למציאות הצנועה של החיים בארץ לאחר המלחמה.  

(  צפורה דגן - מראשוני מדריכי ריקודי-העם הישראלים בארץ ) 

~*~*~*~

רקדניות קבוצת הקיבוץ  בתום הטקס - בחיוכים אל מול השמש השוקעת .
ברקע קהל תושבי המושבה רחובות
החוגגים את יום העצמאות הראשון למדינת-ישראל.  
הרקדניות - מימין לשמאל :  ציפקה,  חביבה,  עדנה,  מקסימה,  כרמלה. 

~*~*~*~

המועצה המקומית רחובות  טלפון 204  
רחובות  יום ט' לחודש אייר שנת "ט - 8.5.49 

לכבוד  צפורה גרינברג (דגן) 

קבוצת הצופים                                              

ג.נ. 

       קבלי בזה את תודתנו העמוקה בעד הריקודים הנאים ביום העצמאות. 

את הצלחת החגיגה והמצב רוח המרומם ששרר בקרב תושבי המושבה, בלי ספק יש לזקוף לזכותך וזכות כל אלה שהשקיעו עבודה כה רבה בהכנות ליום עצמאותנו הראשון. 

נזכה לחוג את יום העצמאות בשנה הבאה יחד עם כל אחינו הפזורים עדיין בתפוצות הגולה. 

תואילי למסור את תודתנו לחברותיך - קבוצת ריקודי-העם. 

     בכבוד רב 

ב.צ. הורביץ   מ"מ נשיא המועצה

~*~*~*~

                                                                 ~*~*~*~

      ציפקה ויענקל'ה - אח ואחות - שנינו מדריכי ריקודי-עם !! 

 ציפקה (צפורה) דגן-גרינברג  ויענקל'ה  (יעקב) דקל-גרינברג

תמונה זו צולמה  בשנות החמישים באחד מערבי יום העצמאות  בקיבוץ מעגן-מיכאל.

*~*~*

השנים חלפו. חברי הקיבוץ עזבו את הגבעה שליד המושבה רחובות, עלו להתיישבות והקימו את קיבוץ מעגן-מיכאל על גבעת כורכר שאל מול מרגלות הכרמל . שנה-שנה נחוגו ימי חג העצמאות בקיבוץ, כשהם שלובים בריקודים של כל חברי המשק - חברי הקיבוץ ביחד עם ילדי הקיבוץ ועימם גם בני חברות הנוער שהיו בקיבוץ. כן, ריקודים כאלה, המשלבים יחדיו דורות בני גילאים שונים, יכולים להיקרא ריקודי-עם ואצלנו ליתר דיוק יקראו: "ריקודי-עם ישראלים" !!

בתמונה המצורפת בזה, אני רוקדת עם אחי הצעיר יענקל'ה, המוכר כיום כאחד ממדריכי ריקודי-העם, וכמי שחיבר מספר ריקודים שנקלטו ונרקדים משך שנים בחוגי הרוקדים בארץ ובעולם עד היום.
הקשר של יענקל'ה לריקודי-העם החל בהיותו בגיל צעיר והזיקה שלו לריקודי-העם הישראלים החלה בהשפעת היותי מדריכת ריקודי-עם ומארגנת את מופעי המחול בטקסי-חג שונים שנחוגו בקיבוץ. 
בשנות החמישים החלו מידי פעם לקיים בתל-אביב בשבתות, קורסי מחול שהיו השתלמויות למדריכי הריקודים. נהגתי להגיע מהקיבוץ לעיר בימי ששי ובשבת בבוקר צרפתי אלי  את יענקל'ה אחי 'הקטן', הצעיר ממני בשש שנים. משך כל שעות הלימוד וההדרכה הוא ישב מרותק להדגמות, לשיחות ולמחוללים שרקדו כל היום, שעות רבות ללא הפסק.
זכור לי היטב כיצד יענקל'ה 'הילד' שהיה מרותק במיוחד לקטעי המחול התימני ששרה לוי-תנאי הסבירה, הדגימה והדריכה. כך גם להדרכה שקיבלנו באשר לטכניקת תיפוף בתופי-כד, בתוף מרים ולווי בכלי הקשה. כל אלה באו לביטוי בעתיד גם בריקודים וגם בכוריאוגרפיה שיענקל'ה אחי חיבר.

מפגשים אלו, אליהם הלכתי לרקוד ביחד עם יענקל'ה, הם-הם שהיוו את התשתית והנבטים הראשונים בדרכו של יענקל'ה אחי לריקודי-העם הישראלים. על כך יאמר: 

 "לא נותקה עוד השלשלת" - "דור לדור יביע אומר"  
"מדור ראשונים למורשת הדורות הבאים" !! 

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~ 

 שנת השלג הגדול בארץ - ינואר  1950 

היה זה חורף שנת תש"י. חורף קר במיוחד, שלג כיסה את הארץ. גם תל-אביב כוסתה במעטה לבן וכך גם הגבעה שעליה ישבנו ליד רחובות, כוסתה אף היא בשלג לבן וצח. אותה תקופה התנדבתי להדריך ריקודי עם בקיבוצי הסביבה, בקיבוץ חולדה ובקבוצת שילר שליד המושבה רחובות.   

ימים ספורים לפני שהחל לרדת השלג לקחו אותי לקבוצת שילר, לערב הדרכת ריקודי עם. לאחר מכן בלילה, היה עלי לחזור לקיבוצי, שהיה מצידה השני של המושבה. הגיעו שני נערים חביבים עם כרכרה רתומה לסוס. נכנסנו למושבה והיה עלינו לחצות רחוב שהוביל בשיפוע לרחובה הראשי של המושבה.  

לפתע החל הסוס להשתולל והחליק אל תוך הרחוב הראשי במהירות מטורפת. כשהגיע הסוס לרחוב שלמטה, ראיתי שאנחנו גולשים אל בין שתי מכוניות המתקרבות אלינו משני הצדדים. היה זה רגע מפחיד, אלא שלמזלי עפתי מהכרכרה והמעיל שעלי נתפס בוו שהיה ברתמות הסוס, שהמשיך לדהור גם בהגיענו למטה. כך ניצלתי מאסון גדול, שהסתיים "רק" ברגל שבורה. 

שכבתי בחדרי, כשרגלי מגובסת. מתחת לשמיכה היה חמים, אף כי בתוך הגבס  קפאה רגלי מקור. בחוץ השתעשעו החברים עם הילדים בשלג הלבן שכיסה את הגבעה ואני התעצבתי על כך שאיני עימם. אך התנחמתי קמעה בכך שבחדר היה חם במעט. לא היו שום אמצעי חימום בחדרים באותם הימים  ובחוץ היה שמח , אך להם היה קר מאד. 

תוך זמן מה התאוששתי וחזרתי בשמחה לרקוד להנאתי ולהדריך את חברי הקיבוץ בריקודי עם, להנאתם. 

ילדי חולדה שלחו לי מכתב לבבי, השמור עימי עד היום. מכתב שריגש אותי וחימם את לבבי ובו ברכה שאחלים במהרה ואחזור אליהם שוב להרקדה.  מכתבם זה מצורף בזה.  

*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*

                                                     6.2.1950 

שלום רב לך צפורה ! 

אנחנו שותפים בכל לב לסבלך עקב התאונה שקרתה לך. אנחנו מבקשים את סליחתך על שלא ביקרנו אותך. החבר בנק בקש לברכך אולם מפאת מזג האוויר הגרוע ביותר לא יכול היה לבא. את בוודאי שוכבת במיטה ואינך יודעת מאומה על המתחולל בחוץ. זה ממש נורא, אבל גם משעשע מאד, במיוחד אנחנו ה"צברים". אין דבר החורף עוד גדול, ודאי עוד ירד שלג ותוכלי לראותו. 

צפורה, אנחנו מצפים ליום שבו תבריאי ונוכל שוב פעם לרקוד ביחד, צריך להתחמם בצורה כזו או אחרת והריקוד הוא אמצעי טוב. 

 אנחנו מקוים בקרוב להתראות.  
רפואה שלמה  -  ילדי חולדה.  

       ד"ש גם מההכשרה "חברת הנוער". 

~*~*~*~        

קורס ארצי למדריכי רקודי-עם בתל-אביב

לאחר קום המדינה, עלה מספרם של מדריכי ריקודי העם בארץ. מידי פעם נערכו מפגשים להכרת ריקודים חדשים, להדרכה וללמוד נושאים שונים הקשורים במחול. שמענו על התפתחות המחול, ההבדל בין ריקודי ראווה אל מול ריקודים להנאה ולמדנו להכיר יסודות בריקוד הקלאסי, נושא שהוגש והודרך על ידי רקדנית הבלט גרטרוד קראוס. למדנו לרקוד מחול תימני, שלא מוכר היה עד אז וניתן לנו על ידי שרה לוי-תנאי. כך גם למדנו להכיר את יסודות התיפוף בתוף כד, בטמבורין ובכלי הקשה. מדריכי הריקודים הודרכו גם ברעיונות לעריכה, ארגון והכנת טקסי העומר והאסיף לחג הפסח ולחג השבועות. מידי פעם התקיימו מפגשים התקיימו, שבדרך כלל נערכו בתל-אביב בימי שבת והיו חוויה נעימה ומעשירה, להמשך פעילותם העצמית של המדריכים.  

התמונות הבאות צולמו באחד ממפגשי הקורסים למדריכי ריקודי העם אשר התקיים בשנה הראשונה לאחר קום המדינה. הקורס התקיים בבית פעילי ההסתדרות בתל-אביב. לקראת תום הקורס הוזמן הצלם הידוע פוטו ארדה, מי שנחשב באותם הימים לאחד הצלמים הטובים בתל-אביב, לצלם את הרקדנים, מדריכי ריקודי העם של אותם הימים. מאחורי התמונות שבידי מופיעה חותמת הצלם ובה מוטבע התאריך אוגוסט 1949. תמונות אלו הופיעו לאחר מכן באחד העיתונים. הקורס התקיים בתום מלחמת העצמאות, אולי היה זה הקורס הראשון (?) למדריכי ריקודי-העם לאחר קום המדינה.  

~*~~~~~~~~~~~~~~~*~

תמונות סיום הקורס למדריכי ריקודי-עם  בבית הספר לפעילי ההסתדרות בתל-אביב 
במרכז התמונה יושבת הרקדנית שרה לוי-תנאי
משמאלה ומאחוריה יושבת גורית קדמן 
ציפקה עומדת בשורה העליונה - שנייה בימין 

 קורס למדריכי ריקודי-עם 
בבית הספר לפעילי ההסתדרות בתל-אביב - אוגוסט 1949  
בשורה הקדמית, יושבות משמאל לימין: 
שרה לוי-תנאי , גורית קדמן,  ורבקה שטורמן 
  

עמוס וציפקה 
בריקוד "אל גינת אגוז"

ציפקה וסשקה
בריקוד "אל גינת אגוז" 

שרה לוי-תנאי מדריכה בקורס ריקודים תימניים מסורתיים

שרה רוקדת  שלישית משמאל

מדריכי הריקודים רוקדים על הגג בבית פעילי ההסתדרות בתל-אביב. 
בריקוד מעגל - "קומה אחא" 

* * *

כעבור שנים התגלגלה לידי חוברת, שלא הכרתי אותה. התברר כי חוברה זו מיועדת הייתה להפצה בין קהילות יהודיות בארה"ב ובמרכזי קהילות של ישראלים החיים בארה"ב. להפתעתי הרבה מצאתי עצמי מצולמת באחד העמודים הפנימיים שבחוברת, בה אני רוקדת עם בן זוג ריקוד בצעדה תימנית - "אל גינת אגוז".  

עמוד מתוך מרכזה של החוברת - רקדנים מחוללים בישראל 

הכריכה האחורית של החוברת 

                                                      

***

חגיגת שבועות = פרסום לגבינות !!

הפתעות קורות  לפעמים במקומות ובזמנים בלתי צפויים. 

כעבור שנים רבות הופתעתי לגלות שאחת מתמונות הריקודים, בהן אני מופיעה, 

משמשת התמונה כפרסומת למכירת גבינות לחג השבועות במושבה זיכרון יעקב !! 

 

 

 

                                                                              וזו תמונת פרסומת הגבינה !!  

זו תמונת הריקודים המקורית !!                              

כך עם השנים השתלבו ריקודי העם בתחומים רבים של החיים בארץ, 

שמלאה כיום בחוגים רבים  לריקודי-עם  בהם רוקדים יחדיו בני גילאים שונים. 

קבוצות רבות של חוגים וערבי ריקוד מתקיימים  בקיבוצים במושבות ובערים 

והם צצו ועלו "כפטריות לאחר הגשם".  

*~*~*

ושוב כמובן לסיום - ברכת הצלחה והנאה לכל החוגגים 
המחוללים בפסטיבל המחולות בכרמיאל 
ותבורך העיר כרמיאל המארחת.  
בהצלחה והנאה למארגנים ולרוקדים   
כל לחי !
*~*~*~*~*

חזרה לפרק א':  ריקודי-עם ישראליים - ריקודים  ראשונים משנת  1945 

המשך בפרק ג': ריקודי-עם ישראלים לאחר תש"ח (פרק סיום) 

 ***  כל התמונות הינן מאוסף התמונות הפרטי של צפורה דגן.   

 *** ממחברתה של ציפקה (צפורה דגן) מראשוני מדריכי ריקודי העם בארץ בשנות טרום המדינה 

                                                                                                                    משנת 1945 - תש"ו.   

~*~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~*~

*